על המשפט
ב-18.01.2007 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב האישום נגד זדורוב.
במהלך הדיון המשפטי התברר כי בין העדויות שבידי המשטרה ישנן גם כאלה שאינן תומכות בגרסתה, אלא נהפוך הוא, מדובר בעדויות רבות המצביעות על כיווני חקירה אחרים שנזנחו. כיווני חקירה שמצביעים דווקא על מעורבות בני נוער.
ב- 14.09.2010 הורשע רומן זדורוב ברצח תאיר ז"ל.
רומן זדורוב הורשע למעשה על סמך הודאה ושחזור ובצרוף ראייה מסייעת כביכול. ראייה מעוררת מחלוקת בדבר מהימנותה לגבי המצאות עקבות נעליו על מכנסי המנוחה.
וזאת בשעה שבזירת הרצח נמצאו עקבות נעלים קטנות (במידות של ילדים) בדם, נאספו 64 טביעות אצבעות, כ-100 שערות ש- 15 מהן ארוכות בידה של תאיר. בידי המשטרה ישנם ממצאי ד.נ.א. ואף אחד מאלו אינם מתאימים לזדורוב.
וכך סכמו השופטים בהכרעת הדין:
"שעה שבזירה אין בנמצא ראיות אובייקטיביות כגון: טביעות אצבע, ממצאים ביולוגיים או אחרת, חשיבות רבה נודעת לעקבות נעלים אשר נמצאו על מכנסי המנוחה..."
האומנם?
בינואר 2011, לאחר הרשעתו של זדורוב, שודרה בערוץ הראשון הכתבה "מי רצח את תאיר ראדה? ", שבה הוצגו עדויות של מומחים לווידאו ולזיהוי פלילי שבהן נטען שזדורוב חף מפשע וכי אין ראיות שניתן לקשור אליו בנוגע לביצוע הרצח.
בתאריך 22.02.11 הוגשה עתירה לבג"צ 1451/11 (בלדינגר דורון ואחרים נ. היועץ המשפטי לממשלה) ועניינה: אי מיצוי חקירת רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל.
במסגרת עתירה זו הונחו לפתחו של בג"צ ראיות פורנזיות וראיות נסיבתיות רבות המצביעות על בני נוער אשר קשרו את עצמם לזירת הרצח ובזמן בו אירע.
לאחר כשלושה חודשים, בג"צ בחר שלא להתערב בהליך המשפטי ודחה את העתירה בטענה שטרם הוגש ערעורו של זדורוב. | 
 "בתחבולות תעשה לך מלחמה, בתבונה וביצירתיות תביא הוכחות ותנצח.")
)
)
